מובילי רחובות בע " מ נ' בנק הפועלים רחובות 12615

פסק דין

מבוא

1.לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי").

2.המערערת מנהלת חשבון בנק מס' 037984 (להלן: "החשבון") בסניף רחובות של המשיב (להלן: "הבנק" או "המשיב").

3.המערערת עותרת לכך שבית המשפט יורה כי 16 שיקים המנויים בערעורה ייגרעו ממניין השיקים שהבנק סירב לפורעם.

טענות המערערת

4.טענותיה העיקריות של המערערת, אשר נתמכו בתצהיר מנהלה, מר ישעיהו יאיר, יפורטו בתמצית להלן.

5.המערערת טוענת כי לפי ההסכם שנהג בגין הצדדים, הבנק כיבד שיקים בחשבון מעבר למסגרת האשראי, אולם, בבת אחת, הפסיק זאת.

המערערת טוענת כי היה לה יסוד ברור להניח כי הבנק ימשיך לכבד שיקים בחשבונה, לאור חובתו, לאור ההסכם בין הצדדים, לאור העובדה כי היה בידה לשלם את מלוא השיקים שלא כובדו ולאור הדין.

6.המערערת טוענת כי הבנק החזיק בתיק ניירות ערך שלה בסך של 180,000 ש"ח, וסירב לממשו לטובת פירעון השיקים, וזאת בניגוד לבקשותיה, בניגוד להסכם בין הצדדים, בניגוד להגיון ובניגוד לדין. בכך, לטענת המערערת, גרם הבנק לאי כיבוד השיקים בחשבון.

עוד טוענת המערערת בהקשר זה כי הביטחונות שהעמידה לבנק עלו על המסגרות שהעמיד הבנק למערערת, ומשכך, היה על הבנק להיעתר לדרישתה ולהעביר את תיק ניירות הערך לטובת החשבון.

7.המערערת טוענת כי הבנק לא שלח אליה התראה בנוגע לחמשת השיקים הראשונים נשוא הערעור, ולכן יש לגרוע אותם ממניין השיקים.

8.עוד טוענת המערערת כי שיקולי צדק ומניעת עיוות דין מצדיקים את ביטול ההגבלה. למערערת טענות נוספות נגד הבנק בכל הנוגע להתנהלותו בניהול החשבון, טענות לגבי יחסו של הבנק למנהל המערערת ועוד, אשר ברובן אינן רלוונטיות לדיון נשוא הערעור, ולכן לא אתייחס אליהן במסגרת פסק הדין.

תשובת הבנק

9.הבנק כופר בטענות המערערת. טענות הבנק בתמצית הן כי הסעד המבוקש על ידי המערערת הוא סעד תיאורטי, מאחר שהערעור מכוון לגריעת 16 שיקים, כאשר בחשבון המערערת סורבו 42 שיקים עד ליום 1.6.10, בסך כולל של למעלה ממיליון ₪.

10.הבנק טוען כי כל השיקים סורבו כדין, מאחר שבמועד הצגתם לא הייתה יתרה מספקת בחשבון לפירעונם, ולא היה כל הסכם לכיבוד שיקים בחריגה ממסגרת האשראי.

11.הבנק טוען כי בנוסף למסגרת האשראי המאושר ניתנו למערערת עוד אשראים בחשבון, כמו מסגרת חח"ד, הלוואות, ערבויות ומסגרת נכש"ט, ולא היה בביטחונות כדי לכסות את כל האשראים. כמו כן, תיק ניירות הערך שימש כבטוחה לכלל האשראי שניתן למערערת ולא לכיסוי חריגות ממסגרת האשראי המאושר.

הבנק טוען כי הסכים שהמבקשת תפרע את תיק ניירות הערך, אך לטובת האשראי המאושר אותו הוא הבטיח וכי יתרת הכספים תועבר לכיסוי יתרת החריגה, וההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים מאמתות זאת.

12. הבנק טוען כי קיום בטחונות בחשבון אינו מחייב את הבנק לכבד שיקים שהוצגו בחריגה ממסגרת האשראי, אפילו אם הביטחונות עולים על מסגרת האשראי.